וּפָקַדְתִּ֨י עָלָ֧יו וְעַל־זַרְע֛וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו אֶת־עֲוֺנָ֑ם וְהֵבֵאתִ֣י עֲ֠לֵיהֶ֠ם וְעַל־יֹשְׁבֵ֨י יְרוּשָׁלַ֜͏ִם וְאֶל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֵ֧ת כׇּל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃

וְאַסְעַר עֲלוֹהִי וְעַל בְּנוֹהִי וְעַל עַבְדוֹהִי יַת חוֹבֵיהוֹן וְאַיְתִי עֲלֵיהוֹן וְעַל יַתְבֵי יְרוּשְׁלֶם וְעַל אֱנַשׁ יְהוּדָה יַת כָּל בִּישָׁתָא דִגְזָרֵית עֲלֵיהוֹן וְלָא קַבִּילוּ:

ופקדתי. אזכור עליו וכו׳ את עון שריפת המגלה:

את כל הרעה. ר״ל הרעה האמורה בהמגלה ההיא:

אשר דברתי וכו׳. רצה לומר על אשר דברתי אליהם דברי והמה לא שמעו לי:

ופקדתי. ענין זכרון:

איש יהודה. אנשי יהודה: