כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַל־תַּשִּׁ֤אוּ נַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הָלֹ֛ךְ יֵלְכ֥וּ מֵעָלֵ֖ינוּ הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּי־לֹ֖א יֵלֵֽכוּ׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ לָא תִטְעוֹן נַפְשָׁתֵיכוֹן לְמֵימָר אִסְתַּלָקָא יִסְתַּלָקוּן מִנָנָא כַּסְדָאֵי אֲרֵי לָא יִסְתַּלְקוּן:

אל תשיאו. אל תהיו נפתים בעצמיכם לאמר שהכשדים ילכו להם מכל וכל:

כי לא ילכו. ר״ל לא ילכו מכל וכל כי ישובו:

תשיאו. ענין פתוי והסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג):