וַיֹּ֡אמֶר עֶבֶד־מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אֶֽל־יִרְמְיָ֗הוּ שִׂ֣ים נָ֠א בְּלוֹאֵ֨י הַסְּחָב֤וֹת וְהַמְּלָחִים֙ תַּ֚חַת אַצִּל֣וֹת יָדֶ֔יךָ מִתַּ֖חַת לַחֲבָלִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יִרְמְיָ֖הוּ כֵּֽן׃

וַאֲמַר עַבְדָא דְמַלְכָּא צִדְקִיָה לְיִרְמְיָה שַׁוֵי כְעַן בְּלָאֵי טַפְסָן וְשַׁחְקָן תְּחוֹת (מַדְבְּקֵי) יְדָךְ מִלְרַע לַאֲטוּנַיָא וַעֲבַד יִרְמְיָה כֵּן:

תחת אצילות ידיך. כי שם החבלים תחת בית השחי להעלותו בזה ולכן צוה לו להשים שמה הבגדים הבלוים מתחת לחבלים למען לא יזיקו לו החבלים:

אצילות ידיך. הם בתי השחי כמו על כל אצילי ידי (יחזקאל י״ג:י״ח):