וַיֵּ֤שֶׁב יִרְמְיָ֙הוּ֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה עַד־י֖וֹם אֲשֶׁר־נִלְכְּדָ֣ה יְרוּשָׁלָ֑͏ִם {ס} וְהָיָ֕ה כַּאֲשֶׁ֥ר נִלְכְּדָ֖ה יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

וִיתֵיב יִרְמְיָה בְּדָרַת בֵּית אֲסִירַיָא עַד יוֹמָא דְאִתְכְּבִישַׁת יְרוּשְׁלֵם וַהֲוָה כַּד אִתְכְּבִישַׁת יְרוּשְׁלֵם:

והיה וכו׳. ר״ל גם בעת כאשר נלכדה ירושלים היה שם ולא זז מעצמו משם:

והיה כאשר נלכדה ירושלים, זה מוסב למ"ש בסי' שאח"ז פסוק ג' כאשר נלכדה ירושלים ויבואו כל שרי מלך בבל, ושני פסוקים הראשונים מסי' הבא הוא מאמר מוסגר, וגם י"ל שרמז בזה שמעת ההיא כבר נחתם גזר דין אחר שצדקיה הקשה ערפו ולא שת לבו גם לזאת וכמ"ש לקמן ל"ט ט"ז הנני מביא דברי על העיר הזאת לרעה ולא לטובה וכמו שפירשתי שם, ומעת ההיא כבר היה דומה כאילו כבר נלכדה ירושלים: