וַיִּשְׁלַ֞ח נְבוּזַרְאֲדָ֣ן רַב־טַבָּחִ֗ים וּנְבֽוּשַׁזְבָּן֙ רַב־סָרִ֔יס וְנֵרְגַ֥ל שַׂרְאֶ֖צֶר רַב־מָ֑ג וְכֹ֖ל רַבֵּ֥י מֶלֶךְ־בָּבֶֽל׃

וּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב קָטוֹלַיָא וּנְבוּשַׁזְבַּן רַב סָרִיס וְנֵרְגַל שַׁרְאֶצֶר רַב מָג וְכָל שְׁאָר רַבְרְבֵי מַלְכָּא דְבָבֶל:

וישלח. כ״א מהם שלח:

רבי. ענין גדולה ושררה כמו על כל רב ביתו (אסתר א):

(יג-יד) וישלח נבוזראדן וכו' וישלחו, מ"ש וישלח, היינו המלך שלח את נבוזראדן וכל רבי מלך בבל, והם שלחו שלוחיהם ויקחו את ירמיה להוציאהו אל הבית, שנתנו לו בית לשבת, וגם היה חפשי וישב בתוך העם כרצונו: