וַיִּרְדְּפ֨וּ חֵיל־כַּשְׂדִּ֜ים אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֣גוּ אֶת־צִדְקִיָּ֘הוּ֮ בְּעַֽרְב֣וֹת יְרֵחוֹ֒ וַיִּקְח֣וּ אוֹת֗וֹ וַֽ֠יַּעֲלֻ֠הוּ אֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּ֧ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל רִבְלָ֖תָה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ מִשְׁפָּטִֽים׃

וּרְדָפָא מַשִׁירְיַת כַּסְדָאֵי בַּתְרֵיהוֹן וְאַדְבִּיקוּ יַת צִדְקִיָה בְּמֵישְׁרֵי יְרִיחוֹ וּדְבָרוּ יָתֵיהּ וְאַסְקוּהִי לְוַת נְבוּכַדְרֶאצַר מַלְכָּא דְבָבֶל לְרִבְלַת בְּאַרְעָא דַחֲמָת וּמַלֵיל עִמֵיהּ פִּתְגָמֵי דִינִין:

וירדפו. אמרו רז״ל ברח דרך מער׳ ההולכת עד ערבות יריחו ונזדמן צבי הולך ממעל על המערה ורדפו הכשדים אחר הצבי ובבואם לפתח המערה מצאו את המלך יוצא ותפשוהו:

את צדקיהו. אותו לבד כי כל חילו נפוצו מעליו כמ״ש בסוף הספר ובמ״ב:

רבלתה. כי בהאריך ימי המצור הלך נ״נ לרבלה:

משפטים. התווכח עמו על מה שמרד בו ועבר על שבועתו כמו שכתוב בדברי הימים:

משפטים. ענין ויכוח: