וְאֵת֩ יֶ֨תֶר הָעָ֜ם הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָפְל֣וּ עָלָ֔יו וְאֵ֛ת יֶ֥תֶר הָעָ֖ם הַנִּשְׁאָרִ֑ים הֶגְלָ֛ה נְבוּזַרְאֲדָ֥ן רַב־טַבָּחִ֖ים בָּבֶֽל׃

וְיַת שְׁאָר עַמָא דְאִשְׁתָּאֲרוּ בְקַרְתָּא וְיַת שְׁמִיעַיָא דְאִשְׁתְּמָעוּ עֲלוֹהִי וְיַת שְׁאָר עַמָא דְאִשְׁתְּאָרוּ אַגְלֵי נְבוּזַרְאֲדָן רַב קָטוֹלַיָא לְבָבֶל:

הנשארים. אשר לא נהרגו:

אשר נפלו עליו. להשלים עמו:

ואת יתר העם הנשארים. בכל ערי יהודה:

רב טבחים. שר על ההורגים במצות המלך:

בבל. הגלה לבבל:

ואת יתר העם הנשארים, ר"ל חוץ לעיר, ובמלכים ולקמן שם ואת יתר ההמון: