בְּעִדָנָא הַהִיא יִתְאַמֵר לְעַמָא הָדֵין וּלְיַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם כְּרוּחַ טִיהֲרִין עַל רֵישֵׁי נַגְרִין דְמַיִין בְּמַדְבְּרָא כֵּן אוֹרַח כְּנִשְׁתָּא דְעַמִי לָא לְמִדְרֵי וְלָא לְבַדָרָא:
בעת ההיא. בעת בא הפורענות יאמר לעם וכו׳ הנה רוח יבש סוער במקומות גבוהות אשר במדבר שמטאטא ומכבד הכל הואיל ואין שם דבר לעמוד בפני הרוח ולעכבו והרוח הוא יבוא דרך בת עמי לטאטא את כולם ללכת גולה:
לא לזרות. לא יבוא הרוח לזרות המוץ מן הגורן ולא לנקות את התבואה מן העפר ר״ל לא יבוא לטובה כ״א לרעה:
צח. ענין יובש כמו צחה צמא (ישעיה ה):
שפיים. מקומות גבוהים:
בת עמי. עדת עמי וכן בת בבל (תהלים קלז):
לזרות. ענין פזור וזריקה וכן ואזרם במזרה (לקמן טו):
להבר. מלשון ברור ונקי:
