כַּבְּסִ֨י מֵרָעָ֤ה לִבֵּךְ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לְמַ֖עַן תִּוָּשֵׁ֑עִי עַד־מָתַ֛י תָּלִ֥ין בְּקִרְבֵּ֖ךְ מַחְשְׁב֥וֹת אוֹנֵֽךְ׃

אִתְחַוְרֵי מִלְמֶעְבַּד בִּישָׁא לִבָּךְ יְרוּשְׁלֵם דְתִתְפָּרְקִין עַד אֵימָתַי יוֹרְכוּן וְיִתְקַיְמוּן עָבְדֵי אוֹנָס דִי בְגַוִיךְ:

כבסי. לכן עשי תשובה וכבסי לבך מן הרעה למען יבוא לך תשועה:

תלין בקרבך. תתמיד להיות בקרבך מחשבות עמל ואון שאתה רגילה בהם:

תלין. ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיהו א׳:כ״א):

אונך. מלשון און ועם שהוי״ו נחה וכן ועולתה קפצה פיה (איוב ה׳:ט״ז) שהוי״ו נחה עם כי היא נעה בכ״מ:

כבסי, את ירושלם אם תרצי להושע, לא די במה שתכבס את גופך ובגדיך החיצונים, שהוא במה שתצדיק א"ע לפני בני אדם, רק את לבך כבסי מרעה, כי בזה תלוי תנאי התשובה, אבל עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך, כי גם בעת תכבסי למראה עינים הלא בקרבך ובפנימותיך תלין בהסתר מחשבות של און: