שֶׁ֤בֶר עַל־שֶׁ֙בֶר֙ נִקְרָ֔א כִּ֥י שֻׁדְּדָ֖ה כׇּל־הָאָ֑רֶץ פִּתְאֹם֙ שֻׁדְּד֣וּ אֹֽהָלַ֔י רֶ֖גַע יְרִיעֹתָֽי׃

תְּבָרָא עַל תְּבָרָא יִתְעַרַע אֲרֵי אִתְבְּזִיזַת כָּל אַרְעָא בִּתְכֵּיף חֲרוֹבַת אַרְעִי זְמַן חֲדָא כָּל קִרְוָי:

שבר על שבר נקרא. פורעניות על פורעניות יבוא במקרה רעה כי בראשונה גלו עשרת השבטים ועתה יגלה יהודה:

כי שדדה. בזה יפרש מהו השבר על שבר ואמר כי ראשונה שדדה כל הארץ היא ארץ עשרת השבטים ועתה פתאום שודדו אהלי וזהו בה״מ:

רגע. ברגע אחת שודדו יריעותי והוא כפל ענין במ״ש:

נקרא. מל׳ מקרה ועם הוא באל״ף:

שדדה. נעשקה:

פתאום. ענין מהירות רב:

יריעותי. ענין וילון הנטוי כאוהל: