רָאִ֕יתִי וְהִנֵּ֥ה הַכַּרְמֶ֖ל הַמִּדְבָּ֑ר וְכׇל־עָרָ֗יו נִתְּצוּ֙ מִפְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה מִפְּנֵ֖י חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ {ס}

חֲזֵיתִי וְהָא אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דַהֲוָה מְנַצְבָא כְּכַרְמֶלָא תָּבַת לְמֶהֱוֵי בְּמַדְבְּרָא וְכָל קִרְוָהָא צָדִיאָה מִן קֳדָם יְיָ מִן קֳדָם תְּקוֹף רוּגְזֵיהּ:

הכרמל המדבר. מקום הכרמל נתהפך להיות מדבר:

וכל עריו. כל ערי הכרמל נתצו ונהרסו מפני ה׳ וחוזר ומפרש מפני חרון אפו ולא במקרה תהיה כל זאת:

הכרמל. כן נקרא מקום שדות וכרמים וכן ונוער בשן וכרמל (ישעיהו ל״ג:ט׳):

נתצו. מלשון נתיצה והריסה:

ראיתי והנה הכרמל שב כמדבר, כי נעדר כל צומח וכל ירק עשב עתה מבאר כליון הדומם אשר נשתנה במלאכה ע"י האדם, וכל עריו נתצו שהערים בנוים ע"י מלאכה מן הדומם וכל חורבן הכללי הזה היה מפני ה' לא טבעי רק השגחיי בפקודת ה', והסבה לזה הוא מפני חרון אפו: