וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הֲיָדֹ֤עַ תֵּדַע֙ כִּ֞י בַּעֲלִ֣יס ׀ מֶ֣לֶךְ בְּנֵֽי־עַמּ֗וֹן שָׁלַח֙ אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־נְתַנְיָ֔ה לְהַכֹּתְךָ֖ נָ֑פֶשׁ וְלֹא־הֶאֱמִ֣ין לָהֶ֔ם גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָֽם׃

וַאֲמָרוּ לֵיהּ הֲמִידַע תֵּדַע אֲרֵי בַעֲלִיס מַלְכָּא דִבְנֵי עַמוֹן שְׁלַח יַת יִשְׁמְעֵאל בַר נְתַנְיָה לְמִקְטְלָךְ נְפַשׁ וְלָא הֶאֱמִין לְהוֹן גְדַלְיָה בַּר אֲחִיקָם:

שלח. גירה אותו בך להכותך מכות נפש וכאומר והוא קבל מאמריו:

שלח. ענין גרוי והסתה כמו ושן בהמות אשלח בם (דברים ל״ב:כ״ד):