וַיִּשְׁמְעוּ֩ כׇל־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֜ים אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה הֵ֚מָּה וְאַנְשֵׁיהֶ֔ם כִּֽי־הִפְקִ֧יד מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל אֶת־גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן־אֲחִיקָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכִ֣י ׀ הִפְקִ֣יד אִתּ֗וֹ אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וָטָ֔ף וּמִדַּלַּ֣ת הָאָ֔רֶץ מֵאֲשֶׁ֥ר לֹא־הׇגְל֖וּ בָּבֶֽלָה׃

וּשְׁמָעוּ כָּל רַבָּנֵי חֵילְוָתָא דִי בְּחַקְלָא אִינוּן וְגַבְרֵיהוֹן אֲרֵי מַנִי מַלְכָּא דְבָבֶל יַת גְדַלְיָה בַר אֲחִיקָם בְּאַרְעָא וַאֲרֵי מַנֵי עִמֵיהּ גַבְרַיָא וּנְשַׁיָא וְטַפְלָא וּמֵחֲשִׁיכֵי עַמָא דְאַרְעָא מִדְלָא אִתְגְלִיאוּ לְבָּבֶל:

אשר בשדה. אשר היו בשדה בברחם מן העיר מפני הכשדים:

המה ואנשיהם. גם המה שמעו גם אנשיהם שמעו:

כי הפקיד וכו׳, בארץ. עשאהו פקיד וממונה בארץ:

וכי הפקיד אתו. ואשר הניח עמו אנשים ונשים וכו׳:

החיילים. צבאות עם:

הפקיד. קמייתא מלשון פקיד וממונה ותניינא מלשון פקדון והנחה:

וטף. ילדים קטנים: