אִם־שׁ֤וֹב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וְנָטַעְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֣א אֶתּ֑וֹשׁ כִּ֤י נִחַ֙מְתִּי֙ אֶל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לָכֶֽם׃

אִם מִתַּב תֵּיתְבוּן בְּאַרְעָא הָדָא וְאָבְנֵי יַתְכוֹן וְלָא אֶפַגֵר וַאֲקַיֵם יַתְכוֹן וְלָא אֶטַלְטֵל אֲרֵי תָבִית מִן בִּישָׁתָא דַעֲבָדֵית לְכוֹן:

ובניתי אתכם. ר״ל יפרו וירבו בה ולא יגלו עוד ממנה:

ונטעתי. הוא כפל ענין במ״ש:

כי נחמתי. חשבתי מחשבה אחרת על הרעה שעשיתי להם כי לא אוסיף עוד להרע להם:

ובניתי. מל׳ @ בנין:

אהרוס. ענין שבירה ונתיצה:

אתוש. ענין עקירה:

נחמתי. ענין הפוך מחשבה: