לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ נָב֔וֹא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְק֥וֹל שׁוֹפָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא־נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב׃

לְמֵימָר לָא אֱלָהֵין לְאַרְעָא דְמִצְרָיִם נֵיעוּל דְלָא נֶחֱזֵי עָבְדֵי קְרָבָא וְקַל שׁוֹפְרָא לָא נִשְׁמַע וּלְלַחְמָא לָא נִיכְפָן וְתַמָן נִתֵּיב:

לאמר. כי תאמרו נבא למצרים אשר שם לא נראה מלחמה כי בהיותכם פה תפחדו ממלחמת הכשדים:

וקול שופר. הדרך לתקוע במלחמה בשופרות:

לא נרעב. לא כמו בכאן שהרעב מתמיד:

ושם נשב. ולא נהיה גולים משם: