וְהֵ֙מָּה֙ אָמְר֣וּ אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ יְהִ֤י יְהֹוָה֙ בָּ֔נוּ לְעֵ֖ד אֱמֶ֣ת וְנֶאֱמָ֑ן אִם־לֹ֡א כְּֽכׇל־הַ֠דָּבָ֠ר אֲשֶׁ֨ר יִֽשְׁלָחֲךָ֜ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֵלֵ֖ינוּ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃

וְאִינוּן אֲמַרוּ לְיִרְמְיָה יְהִי מֵימְרָא דַייָ בָּנָא לְסָהִיד קְשׁוֹט וּמְהֵימָן אִם לָא כְּכָל פִּתְגָמַיָא דִי שַׁלְחִינָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְוָתָנָא כֵּן נַעֲבֵיד:

והמה. השרים והעם:

לעד אמת ונאמן. ר״ל המקום יהיה בנו לעד אמת שקבלנו על עצמנו לעשות כפי שתאמר לנו בשמו ויהיה נאמן עלינו להפרע מאתנו אם לא ככל הדבר וכו׳ כן נעשה:

(ה-ו) השאלות: ומז"ש שיעשו ככל אשר ישלחהו ה', הלא זה פשוט שלכן שאלו דבר ה' ועצתו ומהו אם טוב ואם רע, ומז"ש למען אשר ייטב:

והמה אמרו אל ירמיהו וכו' ככל הדבר אשר ישלחך ה' אלינו כן נעשה אף אם יצוה שנשאר בא"י: