יִרְמְיָהוּ מ״ג · ג׳

כִּ֗י בָּרוּךְ֙ בֶּן־נֵ֣רִיָּ֔ה מַסִּ֥ית אֹתְךָ֖ בָּ֑נוּ לְמַ֩עַן֩ תֵּ֨ת אֹתָ֤נוּ בְיַֽד־הַכַּשְׂדִּים֙ לְהָמִ֣ית אֹתָ֔נוּ וּלְהַגְל֥וֹת אֹתָ֖נוּ בָּבֶֽל׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

תרגום יונתן בן עוזיאל

אֲרֵי בָּרוּךְ בַּר נֵרִיָה מְגַרֵי יָתָךְ בָּנָא בְּדִיל לְמִמְסַר יָתָנָא בִּידָא דְכַסְדָאֵי לְמִקְטַל יָתָנָא וּלְאַגְלָאָה יָתָנָא לְבָבֶל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כי ברוך וכו׳. יתכן שהיה להם תגר ומריבה עם ברוך ולכן חשדוהו בזה שהוא מסית בהם את ירמיה לנבאות להם להשאר שם למען יהיו נמסרים ביד הכשדים:

להמית וכו׳. ר״ל הקצת ימית והקצת יגלה לבבל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מסית. מלשון הסתה ופתוי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל