הֲלָא יַת בּוּסְמְנַיָא דְאַסֵיקְתּוּן בְּקִרְוַיָא דְבֵית יְהוּדָה וּבְשׁוּקֵי יְרוּשְׁלֵם אַתּוּן וַאֲבָהָתְכוֹן מַלְכֵּיכוֹן וְרַבְרְבֵיכוֹן וְעַמָא דְאַרְעָא יַתְהוֹן דְכַר יְיָ וּגְלֵי קָדָמוֹהִי:
אותם זכר ה׳. ר״ל עם כי מאז לא היה נפרע מהם הנה לא שכחם כי זכר בהם ועלו על לבו (ואמר אותם כי לאלהות הרבה קטרו ומ״ש הקטר הוא שם הכלל אבל לכ״א היה קטר מיוחד):
הלא את הקטר השיב להם, א. שמ"ש שהם אין מקטירים לשם אלהות רק בענין סגוליי, הלא גם בערי יהודה היה קטור כזה כמו שאתם מקטרים, ובכ"ז חרה אף ה', מבואר שהקטור הזה הוא תועבה בעיני ה', ב. מה שטענו מדוע לא הענישם ה' בעת שהתמידו לעבוד ע"א והענישם בעת שהתרשלו בזה הלא את הקטר אשר קטרתם אתם ואבותיכם שגם אתם קטרתם כמו אבותיכם שהגם שבימי יהויקים וצדקיה לא התמידו בע"א כבימי מנשה הקטור היה מתמיד בהם תמיד, ומה שלא העניש אתכם תיכף בימי אחז ומנשה כי אותם זכר ה':
