לָכֵן֙ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֔ה כׇּל־יְהוּדָ֕ה הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הִנְנִ֨י נִשְׁבַּ֜עְתִּי בִּשְׁמִ֤י הַגָּדוֹל֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־יִהְיֶה֩ ע֨וֹד שְׁמִ֜י נִקְרָ֣א ׀ בְּפִ֣י ׀ כׇּל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֹמֵ֛ר חַי־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה בְּכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

בְּכֵן קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַייָ כָּל דְבֵית יְהוּדָה דְיַתְבִין בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם הָא אֲנָא קַיְמִית בִּשְׁמִי רַבָּא אֲמָר יְיָ אִם יְהֵי עוֹד שְׁמִי מִתְקְרֵי בְּפוּם כָּל אֱנַשׁ יְהוּדָה אֲמַר קַיָם הוּא יְיָ אֱלֹהִים בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרָיִם:

אם יהיה עוד שמי נקרא וכו׳. ר״ל לא אאריך עוד אפי עד שישובו ויקראו בשמי כי כל אנשי יהודה הבאים למצרים יתמו מן העולם עד לא ישובו:

אומר. שיהיה אומר בשבועתו חי ה׳:

בכל ארץ מצרים. אבל פליטי החרב מתי מספר הם יאמרו חי ה׳ כשישובו לארץ יהודה:

לכן וכו' הנני נשבעתי הוא גזר דין שיש בו שבועה, אם יהיה עוד שמי נקרא ר"ל שכן תשכחו את ה' באמת עד שתהיו כעכו"ם גמורים לכל דבריכם: