וּפְלִיטֵ֨י חֶ֜רֶב יְשֻׁב֨וּן מִן־אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם אֶ֥רֶץ יְהוּדָ֖ה מְתֵ֣י מִסְפָּ֑ר וְֽיָדְע֞וּ כׇּל־שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֗ה הַבָּאִ֤ים לְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם דְּבַר־מִ֥י יָק֖וּם מִמֶּ֥נִּי וּמֵהֶֽם׃

וּמְשֵׁיזְבֵי חַרְבָּא יְתוּבוּן מִן אַרְעָא דְמִצְרַיִם לְאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה עַם דְמִנְיָן וְיֵדְעוּן כָּל שְׁאָרָא דְבֵית יְהוּדָה דְאָתָן לְאַרְעָא דְמִצְרַיִם לְאִתּוֹתָבָא תַמָן פִּתְגָם דְמַן יִתְקַיֵם אִם דִילִי וְאִם דִילְהוֹן:

ופליטי חרב. הנמלטים מן החרב אשר ישובון ממצרים לארץ יהודה יהיו מתי מספר ר״ל אנשים מועטים:

וידעו וכו׳. אז ידעו דברי מי יתקיים אם הדברים ממני שאמרתי שבמצרים יתמו ויכלו אם הדברים מהם שאמרו שישבו במצרים בטח ויתקיימו שמה:

ופליטי. ענין המלטה:

מתי. אנשי:

לגור. לדור:

ופליטי חרב ישובון הפליטים שזכר למעלה שישובו יהיו מתי מספר, וידעו דבר מי יקום ממני ומהם ר"ל אם יקומו דבריהם ממני או יקומו דברי מהם, ר"ל נראה למי היכולת להקים דברו, אם יקימו הנדר שנדרו, או אקים אנכי הגזירה שגזרתי: