וַתִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ וְאַפִּ֔י וַתִּבְעַר֙ בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבְחֻצ֖וֹת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַתִּהְיֶ֛ינָה לְחׇרְבָּ֥ה לִשְׁמָמָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {ס}

וְחָל רוּגְזִי וְחֵימְתִי וּדְלֵיק בְּקִרְוַיָא דְבֵית יְהוּדָה וּבְשׁוּקֵי יְרוּשְׁלֵם וַהֲוָאָה לְחוּרְבָא לְצָדוּ כְּיוֹמָא הָדֵין:

ותתך. ובעבור זה שפכה חמתי:

כיום הזה. שהנם חרבים:

ותתך. ענין הרקה ושפיכה:

ותתך חמתי ואפי, וזה היה סבת הרעה שבאה עליכם, ותבער, ר"ל הנה עד עתה בערה החמה בערי יהודה ותהיינה לחרבה וה' כלה חמתו על העצים והאבנים, אבל: