לְהַכְעִסֵ֙נִי֙ בְּמַעֲשֵׂ֣י יְדֵיכֶ֔ם לְקַטֵּ֞ר לֵאלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים לָג֣וּר שָׁ֑ם לְמַ֙עַן֙ הַכְרִ֣ית לָכֶ֔ם וּלְמַ֤עַן הֱיֽוֹתְכֶם֙ לִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה בְּכֹ֖ל גּוֹיֵ֥ הָאָֽרֶץ׃

לְאַרְגָזָא קֳדָמַי בְּעוֹבְדֵי יְדֵיכוֹן לְאַסְקָא בּוּסְמִין לְטַעֲוַת פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם דְאַתּוּן אָתָן לְאִתּוֹתָבָא תַמָן בְּדִיל לְשֵׁיצָאָה לְכוֹן וּבְדִין לְמֶהֱוֵיכוֹן לְלוּטָא וּלְחִסוּדִין בְּכָל עַמְמֵי אַרְעָא:

להכעיסני. עכשיו יפרש במה עושים רעה לעצמם לאמר במה שאתם מכעיסים אותי במעשי ידיכם וכו׳:

לקללה. יאמרו בקללתם שיהיו כמותכם:

ולחרפה. כולם יחרפו אתכם: