חַי־אָ֙נִי֙ נְאֻם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ כִּ֚י כְּתָב֣וֹר בֶּהָרִ֔ים וּכְכַרְמֶ֖ל בַּיָּ֥ם יָבֽוֹא׃

קְיַם אֲנָא אֲמַר מַלְכָּא יְיָ צְבָאוֹת שְׁמֵיהּ אֲרֵי כְּמָא דְיַצִיב פִּתְגָמָא דְתָבוֹר בְּטוּרַיָא וּכְכַרְמְלָא בְּיַמָא כֵּן יֵיתֵי תְבִירֵיהּ:

כי כתבור בהרים. כמו הר תבור הוא קבוע בהרים ולא יזוז ממקומו וכמו שהר ככרמל עומד על הים ולא ימוש משם כן יבוא נ״נ על מצרים ולא ישתנה ולא יזוז מביאתו שמה:

כתבור. וככרמל שמות הרים נודעים ומפורסמים:

חי אני כי כתבור בהרים, שהר תבור הגם שיושב בין ההרים, והר הכרמל הוא סמוך לים, (כמ"ש במס' שבת דף ל"ד) כדי שיניח חמה בראש הכרמל וירד לים ויטבול, זה שיעור בין השמשות ובכ"ז א"א שיבא תבור בין ההרים שאצלו ושיבא הכרמל בים, כי ה' קבעו שלא ימוש ממקומו, כן פרעה הגם שהוא קרוב למקום המלחמה לא ימוש ממקומו ולא יבא: