מִבְּכִ֨י יַעְזֵ֤ר אֶבְכֶּה־לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִישֹׁתַ֙יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֥ד נָפָֽל׃

בְּכֵן כְּמָא דְאַיְתֵיתִי מַשִׁרְיָן עַל יַעְזֵר כֵּן אַיְתֵי קְטוֹלִין עַל שִׂבְמָא מְטַלְטְלָךְ גָזוּ עֲבָרוּ יַמָא עַד יַם יַעְזֵר מָטוּ עַל חִצְרִיךְ וְעַל קַטְפִיךְ בָּזוּזִין נָפְלוּ:

מבכי יעזר. מעין הבכי שבכיתי על אבדן יעזר, בזה הענין עצמו אבכה בעבורך על אבדן גפני שבמה כי היתה מקום מרבית גפנים:

נטישותיך. התפשטות ענפיך עברו את הים רצה לומר הגולים גלו למרחוק:

עד ים יעזר נגעו. היו מנוגעים ונגפים עד הים הסמוך ליעזר:

על קיצך. על פירות הקיץ וענבי הגפן חנה האויב השודד:

נטישותיך. ענין ענפים כמו ואת הנטישות הסיר התז (שם יח):

נגעו. מלשון נגע ור״ל נגפו וכן וינגעו יהושע וכל ישראל (יהושע ח׳:ט״ו):

קיצך. פירות הקיץ:

בצירך. כן נקרא תלישת ענבי הגפן כמו ואת ענבי נזיריך לא תבצור (ויקרא כ״ה:ה׳):

נפל. ענין חניה כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח):

מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה בעת אבכה על יעזר אבכה ג"כ על גפן של שבמה, ובאר הטעם כי נטישותיך עברו ים שענפי הגפן המתפשטים לרוחב נטשו ועברו ים שברחו על הים והגיעו עד ים יעזר, ושם הוכו מן האויב עם יעזר ביחד, ולכן יבכה על שניהם ביחד (וכמליצה זו בישעיה ט"ו):