מִזַּעֲקַ֨ת חֶשְׁבּ֜וֹן עַד־אֶלְעָלֵ֗ה עַד־יַ֙הַץ֙ נָתְנ֣וּ קוֹלָ֔ם מִצֹּ֙עַר֙ עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם עֶגְלַ֖ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּ֚י גַּם־מֵ֣י נִמְרִ֔ים לִמְשַׁמּ֖וֹת יִהְיֽוּ׃

מִצִוְחַת חֶשְׁבּוֹן עַד אֶלְעָלֵה עַד יַהַץ אִשְׁתְּמַע קָלְהוֹן מִצוֹעַר עַד חוֹרוֹנַיִם עֶגְלַת תַּלְתִּית רַבְּתָא אֲרֵי אַף מֵי נְמָרִים לְצָדוּ יְהוֹן:

מזעקת חשבון. ר״ל מן הזעקת של חשבון עד אלעלה הנה נתנו קול רם להיות נשמע עד יהץ:

מצוער. ר״ל וכן מן הזעקה של צוער עד חורונים שהיה נשמע עד יהץ:

עגלת שלישיה. ר״ל כן יגדל בך הזעקה אתה ארץ מואב מדינה חשובה כעגל השלישי לבטן המעולה ביותר:

מי נמרים. מי נהר נמרים יהיו שממה ר״ל יחרב מימיה ולפי שכל שבח ארץ מואב במרעה שמן ודשן לכן אמר בחורבנה שיחרב מימיהם ותכלה המרעה:

מזעקת חשבון, נתנו קולם עד אלעלה ועד יהץ, וכן (נתנו קולם) מצוער עד חורנים, ומפרש מי נתנו קולם? עגלת שלשיה שהם מעגל הגבורים והשלישים של מואב הם נתנו קולם בכל המקומות האלה, מזעקת חשבון, ע"י שחשבון התחילה לזעוק כי שם בא האויב קודם למקומות האלה שחשב, כי גם מי נמרים שהיה שם חוף אניות ומסחר גדול למשמות יהיו, (וככ"ז נמצא בישעיה סי' י"ד בפסוק ד' ה', עיי"ש):