אֵ֥יךְ חַ֙תָּה֙ הֵילִ֔ילוּ אֵ֛יךְ הִפְנָה־עֹ֥רֶף מוֹאָ֖ב בּ֑וֹשׁ וְהָיָ֥ה מוֹאָ֛ב לִשְׂחֹ֥ק וְלִמְחִתָּ֖ה לְכׇל־סְבִיבָֽיו׃ {ס}

אֵיכְדֵין אִתְּבָרוּ אַיְלִילוּ אֵיכְדֵין אַחְזָרוּ קְדִלְהוֹן מוֹאֲבָאֵי בְּהִיתוּ וִיהוֹן מוֹאֲבָאֵי לְחוֹךְ וְלִתְבִיר לְכָל סָחֳרָנֵיהוֹן:

איך חתה הילילו. ביללה יאמרו איך חתה איך הפנה עורף מול האויב בעת נסה והנה נתבייש:

לשחוק. כל סביביו ישחקו עליו והוא יהיה להם למחתה ופחד כי יפחדו שלא יקרה להם כמקרם:

חתה. ענין שבר:

הפנה. ענין סבוב:

עורף. הוא מול הפנים:

ולמחתה. לפחד:

איך חתה הילילו, אומר להם הלא מלבד מה שנשבר, יש לכם ליליל על האופן שנשבר, שנשבר באפס יד ושלא במלחמה, שזה סימן שהיה השגחיי על עונותיהם, איך הפנה עורף מואב בוש, כי הגבור הנלחם הגם שינוצח אין לו בושה כי מת מות גבורים, אבל מואב שפנה עורף תיכף כרכי לבב זה בושה גדולה, כי עי"כ והיה מואב לשחוק ולמחתה לכל סביביו כי ישחקו עליהם שהיו כנשים וכחלשים, ולמחתה כי יכירו שהיה בהשגחת ה', ומפרש כי כה אמר ה' הנה כנשר ידאה, ר"ל האויב לא יצטרך להתעכב וללחום בגבולי המדינה עד שיכנס לתוכה, רק ידמה כנשר הדואה ופורש כנפיו באמצע המדינה, כן יפרוש כנפיו על מואב ותהיה תיכף כולה תחת כנפיו, עד כי תיכף נלכדה הקריות שהיו בצורות מאד ונתפשו המצדות, כי לב גבורי מואב יהיה דומה ביום ההוא כלב אשה מצרה, שמצד שהיא אשה היא חלושת כח וביחוד מצד שהיא מצרה בצרה: