לָכֵ֛ן יִפְּל֥וּ בַחוּרֶ֖יהָ בִּרְחֹבֹתֶ֑יהָ וְכׇל־אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֤ה יִדַּ֙מּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

בְּכֵן יִתְרְמוּן עוּלֵימָהָא בִּרְחוֹבָהָא וְכָל גַבְרֵי עָבְדֵי קְרָבָא יִתְּבְּרוּן בְּעִדָנָא הַהִיא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת:

לכן. מפני שהיא עיר חשובה מאד ילחמו אנשיה עליה עד כי ימותו ויפלו בחוריה ברחובותיה וכל אנשי המלחמה יכרתו ולא ינוס מי מהם כי ילחמו בעבור העיר עד ימותו כולם:

ידמו. ענין כריתה כמו ער מואב נדמה (ישעיהו ט״ו:א׳):

לכן, ה' משיב בחוריה יפלו ברחובתיה לא בשדה המערכה, וכל אנשי המלחמה ידמו ויכרתו ולא יעשו חיל, ועי"כ והצתי אש בחומת דמשק, ואכלה ארמנות בן הדד שהוא בית המלך ישרף באש: