אׇהֳלֵיהֶ֤ם וְצֹאנָם֙ יִקָּ֔חוּ יְרִיעוֹתֵיהֶ֧ם וְכׇל־כְּלֵיהֶ֛ם וּגְמַלֵּיהֶ֖ם יִשְׂא֣וּ לָהֶ֑ם וְקָרְא֧וּ עֲלֵיהֶ֛ם מָג֖וֹר מִסָּבִֽיב׃

מַשְׁכְּנֵיהוֹן וְעָנְהוֹן יִשְׁבּוּן יְרִיעָתְהוֹן וְכָל מָנֵיהוֹן וְגַמְלֵהוֹן יִסְבוּן לְהוֹן וְיִתְכַּנְשׁוּן עֲלֵיהוֹן דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא מִסְחוֹר סְחוֹר:

אהליהם. כי אין להם בתים לשבת והם שוכני מדבריות באהלים:

יריעותיהם. יריעות האהלים וכפל הדבר במילות שונות:

ישאו להם. יקחו לעצמם:

וקראו וכו׳. מכל סביבותם יקראו אליהם פחד ר״ל יפחידו אותם מכל עבר:

יריעותיהם. מל׳ יריעה ווילון:

ישאו. יקחו:

מגור. ענין פחד:

אהליהם בתוך כך יאמר, הלא הם שוכני אהלים וכשירגישו שהאויב בא הלא יסעו עם אהליהם למקום אחר, כדרך שוכני אהלים שא"א שהאויב ישיג אותם באשר כשמרגישים שהאויב בא ישנו את מקומם, וז"ש הלא בני קדם יקחו אהליהם וצאנם ויריעותם וכל כליהם? והלא גמליהם המה ישאו להם את כל אשר להם ממקום זה אל מקום אחר, וקראו עליהם שיקראו ויכריזו כי מגור מסביב ועי"כ ינוסו כולם: