כִּי֩ בָג֨וֹד בָּגְד֜וּ בִּ֗י בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל וּבֵ֥ית יְהוּדָ֖ה נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

אֲרֵי שִׁקְרָא שַׁקָרוּ בְּמֵימְרִי בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֲמַר יְיָ:

כי בגוד וכו׳. כי בגדו בי אלה כאלה כמו שבגד ישראל כן בגד יהודה:

כי בגוד, מפרש מדוע לא לה' המה כי בגדו כמה בגידות, והנה יחשוב בגידותיהם שכוללים כל עקרי הדת, הנכללים (לפי מה שבאר העקרים) בשלשה עקרים שהם מציאות ה', תורה מן השמים, שכר ועונש, ונגד מציאות ה' אומר כחשו בה' ויאמרו לא הוא, ונגד השכר והעונש אמרו ולא תבא עלינו רעה ר"ל אחר שאין המעניש במציאות ממילא לא תבא הרעה שיעדו הנביאים בשמו, ונגד תורה מן השמים שלא תצוייר רק במציאות הנבואה אמרו והנביאים יהיו לרוח, ר"ל אחר שיתברר שהעונש שיעדו בשם ה' לא יבא, יתברר כי לא ברוח ה' דברו רק ברוח ודבר ה' אין בהם, ואז אחר שיתברר זה כה יעשה להם כמו שדברו אל העם, אחר שדברו שקר להפחיד את העם יקבלו עונשם מן העם: