וְשֹׁבַבְתִּ֤י אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־נָוֵ֔הוּ וְרָעָ֥ה הַכַּרְמֶ֖ל וְהַבָּשָׁ֑ן וּבְהַ֥ר אֶפְרַ֛יִם וְהַגִּלְעָ֖ד תִּשְׂבַּ֥ע נַפְשֽׁוֹ׃

וְאָתֵיב יַת יִשְׂרָאֵל לְאַתְרֵיהוֹן וְיִתְפַּרְנְסוּן בְּאַרְעָא כַרְמְלָא מַתְנָן וּבְטוּר בֵּית אֶפְרַיִם וְגִלְעָד וּמַקְדְשָׁא תִּשְׂבַּע נַפְשְׁהוֹן:

ושובבתי. ר״ל עוד יבא זמן בימי המשיח שאשיב אותו אל נוהו וירעה במרעה הכרמל והבשן שהמה מקום מרעה שמן ולפי שהמשילם לשה אמר לשון הנופל בשה:

תשבע נפשו. מרוב המרעה המצוי שם:

ושובבתי. מלשון השבה:

נוהו. מדורו:

ורעה. מלשון מרעה:

הכרמל. כן יקרא מקום שדות וכרמים:

ושבבתי אשיב את השה אל נוהו שהוא מרעה הצאן, ושם ירעה הכרמל והבשן ששם מרעה צאן, וגם בהר אפרים תשבע נפשו בשביעה די והותר: