וְכָשַׁ֤ל זָדוֹן֙ וְנָפַ֔ל וְאֵ֥ין ל֖וֹ מֵקִ֑ים וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּעָרָ֔יו וְאָכְלָ֖ה כׇּל־סְבִיבֹתָֽיו׃ {ס}

וְיִתְקֵיל מַלְכָּא רַשִׁיעַיָא וְיִפּוֹל וְלֵית לֵיהּ מֵקִים וְאַדְלֵיק אֶשְׁתָּא בְּקִרְווֹהִי וּתְשֵׁיצֵי כָּל סַחֲרָנֵיהוֹן:

וכשל זדון. בלשצר יהרג:

ואין לו מקום. ר״ל לא ימלוך מי מזרעו בבבל:

סביבותיו. סביבות עריו:

והצתי. ענין הבערה והדלקה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט׳:י״ז):

ואכלה. ענין שריפה כמו מאכולת אש (שם):

וכשל זדון ועי"כ יפול, והצתי אש בעריו ומן הערים תאכל כל סביבותיך הפך מכיבוש מלחמה הרגיל, שיכבשו תחלה את הסביבות ואח"כ ערי הממלכה: