חֶ֥רֶב אֶל־הַבַּדִּ֖ים וְנֹאָ֑לוּ חֶ֥רֶב אֶל־גִּבּוֹרֶ֖יהָ וָחָֽתּוּ׃

דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא יֵיתוּן עַל קִסְמָהָא וְיִשְׁתַּבְּשׁוּן דְקַטְלִין בְּחַרְבָּא יֵיתוּן עַל גִבָּרָהָא וְיִתַּבְּרוּן:

אל הבדים. אל הקוסמים שבודים דברים מלבם:

ונאלו. יסכלו בעצתם ולא ידעו במה ינצלו:

הבדים. ענין המצאת הכזב מן הלב כמו בדיך מתים יחרישו (איוב י״א:ג׳) וקרא כן את הקוסמים כי דרכם להמציא כזב מלבם:

ונואלו. ענין סכלות כמו נואלו שרי צען (ישעיהו י״ט:י״ג):

וחתו. ונשברו:

חרב על הבדים חוזי כוכבים, ונואלו כי לא יחכמו עוד באצטגנינות שלהם, והגבורים יחתו: