אֵ֚יךְ נִלְכְּדָ֣ה שֵׁשַׁ֔ךְ וַתִּתָּפֵ֖שׂ תְּהִלַּ֣ת כׇּל־הָאָ֑רֶץ אֵ֣יךְ הָיְתָ֧ה לְשַׁמָּ֛ה בָּבֶ֖ל בַּגּוֹיִֽם׃

אֵיכְדֵין אִתְכְּבִישַׁת בָּבֶל וְאִתְאֲחַדַת תּוּשְׁבְּחַת כָּל אַרְעָא אֵיכְדֵין הֲוַת לְצָדוּ בָּבֶל בְּעַמְמַיָא:

תהלת. שהיתה לתהלה ולתפארת בכל הארץ:

בגוים. בין כל הגוים היתה לתמהון על גודל חורבנה:

ששך. הוא בבל בא״ת ב״ש:

ותתפש. ענין לכידה:

תהלת. מלשון הלול והתפארות:

לשמה. לתמהון:

איך, א. איך נלכדה ונכבשה, ב. איך היתה לשמה הלא כל הגוים באו אליה לסחורה והיו נכנעים תחתיה: