לָכֵן֙ הִנֵּ֣ה יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וּפָֽקַדְתִּי֙ עַל־פְּסִילֵ֣י בָבֶ֔ל וְכׇל־אַרְצָ֖הּ תֵּב֑וֹשׁ וְכׇל־חֲלָלֶ֖יהָ יִפְּל֥וּ בְתוֹכָֽהּ׃

בְּכֵן הָא יוֹמַיָא אָתָן וְאַסְעַר עַל צַלְמֵי בָבֶל וְכָל אַרְעָא תֶחֱרוֹב וְכָל קְטִילָהָא יִתְמְרוּן בְּגַוָהּ:

ופקדתי. אשגיח להביא פורעניות על פסילי בבל כי האויב ישבר צורתם וישא את זהבם:

תבוש. תהיה יבש ר״ל חסר מכל טובה:

יפלו בתוכה. כי המורך יבוא בלבם ולא יצאו השדה להלחם מול האויב כי יסגרו בעיר ואחר שיכבוש האויב את העיר יהרוג אותם בתוכה:

ופקדתי. ענין השגחת הבאת הרעה:

תבוש. מלשון יבשות:

(מז-מח) לכן הנה ימים באים ופקדתי בהשגחה, וגם שאביא הרעה מסכים עם הטבע עד שירננו על בבל שמים וארץ, ר"ל שגם המערכה בשמים ותהלוכות הטבע בארץ יחייבו מפלתה כי מצפון יבאו השודדים שכן תחייב המערכה: