וְאָמַרְתָּ֗ כָּ֠כָה תִּשְׁקַ֨ע בָּבֶ֤ל וְלֹֽא־תָקוּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵבִ֥יא עָלֶ֖יהָ וְיָעֵ֑פוּ עַד־הֵ֖נָּה דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃ {פ}

וְתֵימַר כְּדֵין תִּשְׁתְּקַע בָּבֶל וְלָא תְקוּם מִן קֳדָם בִּישְׁתָא דִי אֲנָא מַיְתֵי עֲלָהּ וְיִשְׁתַּלְהוֹן עַד הָכָא נְבוּאַת פִּתְגָמֵי יִרְמְיָהוּ:

ככה. כמו ששקע הספר הזה כן תשקע בבל בעמק החורבן ולא יהיה לה תקומה מפני הרעה וכו׳:

ויעפו. אנשיה יהיו עיפים עד לא יוכלו להתחזק עוד:

עד הנה דברי ירמיהו. על כי מכאן ואילך עד סוף הספר אינם דברי ירמיהו אבל המה ספור דברים מהחורבן לזה אמר עד הנה דברי ירמיהו:

תשקע. ענין נפילת הדבר בעומק כמו ושקעה כיאור מצרים (עמוס ט׳:ה׳):