וַאֲרֻחָת֗וֹ אֲרֻחַת֩ תָּמִ֨יד נִתְּנָה־לּ֜וֹ מֵאֵ֧ת מֶלֶךְ־בָּבֶ֛ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמ֖וֹ עַד־י֣וֹם מוֹת֑וֹ כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃

וְשֵׁרוּתֵהּ שֵׁרוּתָא תְּדִירָא מִתְיהֲבָא לֵיהּ מִן קֳדָם מַלְכָּא דְבָבֶל פִּתְגַם יוֹם בְּיוֹמֵיהּ עַד יוֹם מוֹתֵיהּ כֹּל יוֹמֵי חַיוֹהִי:

וארוחתו ארוחת תמיד. פרס הנתונה לו היתה פרס הנתונה תמיד מבלי הפסק והיה למאכל לאנשי ביתו כי הוא בעצמו אכל לחם לפני המלך תמיד:

דבר יום ביומו. דבר הצריך לו בכל יום נתנו לו ביומו ולא העבירו המועד:

וארוחתו. הוא ענין פרס קבועה וכן ארוחה ומשאת (לעיל מ):