יִרְמְיָהוּ ו׳ · ג׳

אֵלֶ֛יהָ יָבֹ֥אוּ רֹעִ֖ים וְעֶדְרֵיהֶ֑ם תָּקְע֨וּ עָלֶ֤יהָ אֹֽהָלִים֙ סָבִ֔יב רָע֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־יָדֽוֹ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שאו משאת. נס להקבץ ולהלחם על נפשכם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

לָהּ יֵיתוּן מַלְכִין וּמַשִׁרְיַתְהוֹן יִגְדוּן עֲלָהּ מַשְׁכְּנִין סְחוֹר סְחוֹר וְסַיְעִין גְבַר יַת חַבְרֵיהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אליה. עתה יבואו אליה רועים ועדריהם ר״ל אנשים שפלים ונבזים הם הכשדים אשר אינם יודעים לכבד המכובדים:

תקעו. דרך לתקוע שפולי האוהל בארץ על ידי יתדות:

רעו. כ״א מהם רעו את מקומו שעמד בו ר״ל כל אחד מגדודי הכשדים החריבו את המקום אשר חנו שמה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

תקעו. עגין תחיבה בדבר מה וכן ותקעתיו יתד (ישעיה כב):

רעו. האכילו המרעה:

ידו. מקומו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל