יִרְמְיָהוּ ז׳ · י״ח

הַבָּנִ֞ים מְלַקְּטִ֣ים עֵצִ֗ים וְהָאָבוֹת֙ מְבַעֲרִ֣ים אֶת־הָאֵ֔שׁ וְהַנָּשִׁ֖ים לָשׁ֣וֹת בָּצֵ֑ק לַעֲשׂ֨וֹת כַּוָּנִ֜ים לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֗יִם וְהַסֵּ֤ךְ נְסָכִים֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

בְּנַיָא מְלַקְטִין אָעָא וְאַבְהָתָא מַדְלְקִין יַת נוּרָא וּנְשַׁיָא לִישָׁן לִישָׁא לְמֶעְבַּד כַּרְדוֹטִין לְכוֹכְבַת שְׁמַיָא וּלְנַסְכָא נַסְכִין לְפַלְחֵי כּוֹכְבַיָא בְּדִיל לְאַרְגַזָא קֳדָמַי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הבנים וכו׳. ר״ל כ״א מהם מסייע לעבירה:

לעשות כונים. לעשות מיני מאכלים להגיש מנחה למלכת שמים ר״ל לכוכב גדול שבשמים והוא השמש וכאלו מולך על כולם:

והסך. ולהסך אז נסכים וכו׳:

למען הכעיסני. ר״ל יודעים הם שאין תועלת בעבודתם אבל כל מעשיהם להכעיסני:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מלקטים. מל׳ לקיטה:

מבערים. מדליקים:

לשות. מל׳ לישה והוא גלגול העיסה:

בצק. עיסה כמו מלוש בצק עד חמצתו (הושע ז׳:ד׳) ואמר בצק ע״ש סופו וכן אפיתי על גחליו לחם (ישעיהו מ״ד:י״ט):

כונים. מין מאכל ויתכן שנקרא כן על כי עשאום בכוונת הלב בתקון רב וכן עשינו לה כונים להעציבה (לקמן מד):

למלכת השמים. הוא השמש וכן מקטרים למלכת השמים (שם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל