עֲמֹ֗ד בְּשַׁ֙עַר֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וְקָרָ֣אתָ שָּׁ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וְאָמַרְתָּ֞ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֗ה כׇּל־יְהוּדָה֙ הַבָּאִים֙ בַּשְּׁעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת לַיהֹוָֽה׃ {ס}

קוּם בִּתְרַע בֵּית מַקְדְּשָׁא דַייָ וְתִתְנַבֵּי תַמָן יַת פִּתְגָמָא הָדֵין וְתֵימַר קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַייָ כָּל דְבֵית יְהוּדָה דְעָלִין בְּתַרְעַיָא הָאִילֵין לְמִסְגַד קֳדָם יְיָ:

עמד בשער בית ה' כי היתה הנבואה מיוחדת אל הבאים בשער להקריב קרבנות, ועז"א שמעו דבר ה' הבאים בשערים האלה להשתחות לה' וחושבים כי הקרבנות וההשתחויה הוא עיקר המעשה הנרצה: