לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יֵאָמֵ֨ר ע֤וֹד הַתֹּ֙פֶת֙ וְגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֔ם כִּ֖י אִם־גֵּ֣יא הַהֲרֵגָ֑ה וְקָבְר֥וּ בְתֹ֖פֶת מֵאֵ֥ין מָקֽוֹם׃

בְּכֵן הָא יוֹמַיָא אָתָן אֲמַר יְיָ וְלָא יִתְאַמָר עוֹד תּוֹפֶת וְחֵילַת בַּר הִנוֹם אֱלָהֵין חֵילַת קְטִילַיָא וִיקַבְּרוּן בְּתוֹפֶת מִבְּלִי אֲתַר:

ולא יאמר עוד. אז לא יקרא עוד בית הבמות בשם תופת והגיא בן הנום כי אם יקרא גיא ההרגה כי שמה יפלו הרוגים רבים:

וקברו. ההרוגים יקברו בתופת הרבה מאד עד שלא ימצא שם מקום לקבור עוד:

מאין מקום, עד שלא ישאר מקום לקבר עוד, ואז והיתה נבלת העם למאכל כי לא ימצאו מקום קבר: