אָסֹ֥ף אֲסִיפֵ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֵין֩ עֲנָבִ֨ים בַּגֶּ֜פֶן וְאֵ֧ין תְּאֵנִ֣ים בַּתְּאֵנָ֗ה וְהֶעָלֶה֙ נָבֵ֔ל וָאֶתֵּ֥ן לָהֶ֖ם יַעַבְרֽוּם׃

שֵׁצָאָה אֲשֵׁיצִינוּן אֲמַר יְיָ וִיסוּפוּן כְּמֵיסַף עִנְבִין מִגֶפֶן וּכְנִבְלָא מִתֵּינָא וּכְטֶרֶף מֵאִילַן עַל דִיהָבֵית לְהוֹן אוֹרַיְתִי מִסִינַי וַעֲבָרוּ עֲלָהּ:

אסף אסיפם. אכלה אותם מן העולם:

אין ענבים בגפן. באילני הגפן לא ישאר ענבים ר״ל לא יותר דבר:

בתאנה. באילני תאנה:

והעלה נבל. גם העלים יכמשו ור״ל לא ישאר שארית מה:

ואתן להם יעברום. אזמין להם אויבים אשר יעברו אותם מן העולם:

אסף אסיפם. ענין כליה כמו אסף אדם ובהמה (צפניה א׳:ג׳):

נבל. ענין כמישה כמו ועלהו לא יבול (תהילים א׳:ג׳):

יעברום. ענין העברה מן העולם:

אסף אסיפם, החוזה שם דבריו בפי מדברים שונים, הנביא והעם מדברים ומתוכחים, וה' מדבר ג"כ עמהם, (ה' אומר), אני אאסוף אותם, שיתאספו להתיעץ מה לעשות, ובאר שהאסיפה תהיה מפני שרצוני לעשות עמהם סוף וכלה (דברי העם) הלא אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה, ואין אוכל להשיב נפש, (תשובת השם) ואתן להם יעברום, איך אתן להם ענבים ותאנים, הלא יעברו את מה שנתתי להם, שהוא התורה והמצוה: