תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ־צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה׃

תְּקָעוּ שׁוֹפָרָא בְּצִיוֹן גְזָרוּ תַעֲנוּ עֲרָעוּ כְנִישָׁא:

תקעו - אחר ביאת הארבה.

תקעו שופר. להזהיר על התשובה:

קדשו צום. הזמינו יום צום:

קראו עצרה. הכריזו להתאסף לבית ה׳:

קדשו. הזמינו:

קראו. הכריזו:

עצרה. ענין קבוץ ואסיפה:

תקעו שופר, (עתה מתחיל ענין שלישי), שעד עתה דבר על עת ביאת הארבה ומיעץ שישובו ויבטלו הגזרה לבל יבא, ועתה ידבר על העת שכבר השחית הארבה את הארץ, ומודיע להם שגם עתה יש תקנה שיסתלק מן הארץ, ובזה מצוה שיתקעו שופר בציון להקהיל את העם (ואינו מצוה להריע בקול תרועה לעורר חרדה, שכבר יחרדו מעצמם אחר שהצרה כבר באה).

קדשו צום, תחלה צוה שהכהנים יקדשו את הצום ויקראו עצרה, ועתה יאמר שיתעוררו העם מעצמם לקדש צום אחר שכבר באה הרעה: