וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי. וְאַף אִם אֲנַקֶּה אוֹתָם מִשְּׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם וּמֵרָעוֹת שֶׁעָשׂוּ לִי, דָּמָם שֶׁל בְּנֵי יְהוּדָה לֹא אֲנַקֶּה מֵהֶם. אֵימָתַי תִּהְיֶה זֹאת, בִּזְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן:
וּדְאִתְפְּרָעֵת דִמְהוֹן מִן עַמְמַיָא תּוּב אֲנָא עָתִיד לְאִתְפְּרַע אֲמַר יְיָ דְאַשְׁרֵי שְׁכִנְתֵּיהּ בְּצִיוֹן:
ונקיתי. ר״ל אף שאנקה את העכו״ם מעון החמס במה שישראל ישובו לקחת מהם כספם וזהבם הנה עון שפיכת דמם לא אנקה בכופר ממון כ״א בדם שופכו:
וה׳ שוכן בציון. כאומר אל יפחדו ישראל פן כשידעו העכו״ם שנחרץ משפטם להרג יתחזקו לנקום נקם מישראל בחשבם כאשר יאבדו יאבדו כי ה׳ שוכן בציון ויגן על עמו ולא יהיה לאל ידם:
ונקיתי. מל׳ נקי וברור:
ונקיתי דמם לא נקיתי, מפני שבמלחמת גוג ומגוג לא נכללו רק אומות אדום וישמעאל וכל השייכים לאמונתם, והלא יש כמה עמים שאין שייכים להם והם ג"כ שפכו דמם של ישראל, אומר שאח"כ אנקה גם את דמם אשר לא נקיתי עדיין במפלת גוג, שהוא הדם ששפכו האומות שלא ישתתפו במלחמת גוג ומגוג, וזה יהיה אחר שה' שוכן בציון שאז ינקה גם דמים האחרים ויעשה בהם משפט:
