וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־יוֹנָ֔ה וַיְטִלֻ֖הוּ אֶל־הַיָּ֑ם וַיַּעֲמֹ֥ד הַיָּ֖ם מִזַּעְפּֽוֹ׃

וּנְסִיבוּ יַת יוֹנָה וּרְמוֹהִי לְיַמָא וְנַח יַמָא מִנַחְשׁוֹלֵיהּ:

וישאו, מזעפו - דרך משל, כמו: זועפים.

ויעמוד. שתק ונח מקצף הרעשת גליו:

ויעמוד. ענין שתיקה כמו עמדו לא ענו עוד (איוב לב):

מזעפו. ענין קצף כמו זעף ה׳ אשא (מיכה ז) ועל הרעשת הגלים יאמר שנראה אז כאלו הים כועס ומתקצף:

וישאו את יונה ויטילהו אל הים, פי' חז"ל שהטילו תחלה קצת גופו ושתק הים וכשהעלוהו חזר הסער, וזה רמז במ"ש וישאו ויטלוהו, שלא הטילוהו תיכף רק נשאו אותו תחלה בידם ועשו בו נסיונות רבות וראו שע"י הטלתו עמד הים מזעפו, בענין שלא הטילוהו לים בלא הבחנה, שהיה להם הבחנות רבות, אם מאיכות הסער שהיה רק על האניה זאת, ואם מריבוי הגורלות שכולם נפלו על יונה, ואם מהודאת עצמו, ואם מן הנסיון האחרון שכל עת שטבלו אותו בים עמד מזעפו: