וַיַּ֗עַן הָאִ֛ישׁ הָעֹמֵ֥ד בֵּין־הַהֲדַסִּ֖ים וַיֹּאמַ֑ר אֵ֚לֶּה אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֣ח יְהֹוָ֔ה לְהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּאָֽרֶץ׃

וַאֲתִיב גַבְרָא דְקָאֵים בֵּין אִילָנֵי הֲדַסַיָא וַאֲמַר אִלֵין דִי שְׁלַח יְיָ לְהַלְכָא בְּאַרְעָא:

ויען - עתה פירש כי הוא העומד בין ההדסים, אלה הסוסים שלוחי השם לשוט בארץ, כמו שטן איוב שגם הוא מלאך.

ויען האיש וגו׳. עם כי הוא שאל אל המלאך הדובר בו ענהו האיש וגו׳:

אלה. הסוסים האלה הם אשר שלח ה׳ להתהלך בארץ לארכה ולרחבה לרשת משכנות לא להם כל אחד בזמנו:

ויען האיש העומד בין ההדסים, שמע ששר יון שהוא התלבש אז באלכסנדר, שלכן ראהו בצורת איש, הוא ענה וקרא בקול, אלה אשר שלח ה' להתהלך בארץ, שה' מסר המלכות הכללי אל אלה השרים ושלחם להתהלך בארץ ולכבוש ממלכות: