קָצַ֧ף יְהֹוָ֛ה עַל־אֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם קָֽצֶף׃

בחדש השמיני. קודם שהתחילו לחזור ולבנות במלאכה שהרי בעשרים וארבע לחדש התחילו בה:

הֲוָה רְגַז מִן קֳדָם יְיָ עַל אֲבָהַתְכוֹן עַל דְאַרְגִיזוּ קֳדָמוֹהִי:

קצף - כי הנביא כנגד כל ישראל, וידבר השם אליו כאילו מדבר לכל ישראל, כמו מה תצעק אלי, כי ישראל היו צועקים כמו שכתוב למעלה: ויצעקו בני ישראל אל ה' על כן.

קצף ה׳. ר״ל חרבן הבית שהיה בימי אבותיכם לא במקרה היה כי אם ה׳ קצף עליהם בעבור העון בא בגמול:

קצף, תוכן דבריו, אמר להם, כי בבית ראשון קודם שהחריב את הבית והגלה את ישראל היה שולח את נביאיו השכם ושלוח והיו מזהירים ומוכיחים ומיעדים את הרעה העתידה למען ישובו בתשובה ולא יביא עליהם את הרעה, בענין שה' היה הפותח בדבר להשיבם אליו והם לא רצו, ועתה אחרי שבאה עליהם הרעה עדיין הקצף חל והגלות עדיין קיים, כי גאולת כורש לא היתה גאולה שלמה, ועז"א קצף ה' על אבותיכם קצף, ר"ל שעדיין הקצף במציאות כי לא שב ה' מחרון אפו: