רָאִ֣יתִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וְהִנֵּה־אִישׁ֙ רֹכֵב֙ עַל־ס֣וּס אָדֹ֔ם וְה֣וּא עֹמֵ֔ד בֵּ֥ין הַהֲדַסִּ֖ים אֲשֶׁ֣ר בַּמְּצֻלָ֑ה וְאַחֲרָיו֙ סוּסִ֣ים אֲדֻמִּ֔ים שְׂרֻקִּ֖ים וּלְבָנִֽים׃

חֲזֵיתִי בְּלֵילְיָא וְהָא גְבַר רָכִיב עַל סוּסֵי סִמוֹק וְהוּא קָאֵים בֵּין אִילָנַיָא דַהֲדַסַיָא דִי בְּבָבֶל וּבַתְרוֹהִי סוּסְוָן סוּמְקִין קְוָחִין וְחִוְרְיָן:

ראיתי - כתוב בתורה: הוא ישלח מלאכו לפניך, וילכו שני המלאכים סדומה. וכתוב: המלאך הגואל אותי, וישלח מלאך, הנה אנכי שולח מלאך, ומלאך פניו הושיעם. ובספר דניאל מפורש: שר יון ושר מלכות פרס ושר השרים הוא מיכאל. והנה הכלל: כל מעשה השם הנכבד על ידי המלאכים הם שהם עשי דברו, והנה המשל שיבינו בני האדם למלך יושב על כסאו וישלח שלוחיו, מהם רוגלים ומהם רוכבים על סוסים, שיבואו מהרה ויודיעוהו הדברים שהם בממלכתו, וככה זה.

והנה איש - מלאך, כמו: והאיש גבריאל.

על סוס אדום - ככה ראה ואין צורך לבקש טעם למה אדום וככה לא נבקש טעם למה צליל שעורים ולא חטים והמפרש כי שעורים מדרך סערה, ואדום כמו הדם לשפוך דמים, ואלה כדברי דרש הם וזה האיש הרוכב הוא שר ופירוש במצולה קשה. ויפת אמר: כי הוא שם מקום ונפתח הבי"ת כמו וזבח וצלמנע בקרקר. אף על פי שאין דרך להפתח על שם מקום, כי לא יאמר בציון בשמרון כי אם בשבא או בחירק. ורבי משה הכהן אמר: כי במצולה בריכת מים וסביבותיה הדסים.

ואחריו סוסים - ואין איש רוכב עליהם ואלה כדברי יחזקאל ופני שור מהשמאל. ומלת שרוקים מגזרת שורקה במראה שורק ואלה הסוסים הם רבים על ג' עינים, פירוש גוונים.

הלילה. ר״ל בלילה:

איש. ר״ל מלאך וכן והאיש גבריאל (דניאל ט):

והוא. האיש הרוכב על הסוס עמד בין אילני הדס העומדים במצולה:

ואחריו. אחר האיש הרוכב עמדו סוסים אדומים וגומר:

ההדסים. שם אילן המריח:

במצולה. מקום רבוי המים עניינו כמו ותשליכני מצולה (יונה ב):

שרוקים. מצויירים בצבעים מחולפים ודוגמתו בדרז״ל אשה לא תעביר שרק על פניה (שבת צה):

ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום, כבר אמרו חז"ל [בפרק הרואה דף נ"ז] הרואה סוס אדום בחלום ברדוף קשה לו בנחת יפה לו, סוס לבן בין ברדוף בין בנחת יפה לו, כי הסוס מורה על המלחמה כמ"ש סוס מוכן ליום מלחמה, ובצד אחר מורה על הגאוה וההתנשאות, ובהיותו אדום שמורה שפיכת דמים וברדוף שמורה שרודף לשפך דם הוא אות הרצח, אבל אם הוא בנחת או שהוא סוס לבן הוא מורה על התנשאות לא על ש"ד, והנה ראה סוסים ואיש רוכב ומלאך, הסוסים הם הגבורים אנשי המלחמה, וראה סוס אדום הוא מציין גבור אחד אשר יצא להלחם על מלך פרס ולתפוס מלכות אחריו, והוא אלכסנדר המוקדני שנצח את דריוש במלחמותיו, והוא אשר ראהו דניאל בדמות צפיר העזים המנגח את האיל, וזכריה ראהו כסוס אדום שמורה על הדם אשר ישפך, והאיש הרוכב עליו הוא שר יון המנהיג אותו בכחו ובגבורתו לעשות חיל, ועז"א ראיתי הלילה כי כל מלך מן הד' מלכיות שעמד למשול נדמה כלילה בפ"ע, כי הצרה נמשלה ללילה, ואר"י (בפרק חלק) בקש הקב"ה להפוך העולם כולו ללילה, אבל ראה שהסוס והאיש הרוכב עליו עומד, שזה סימן טוב, ר"ל שיעמד בין ההדסים אשר במצולה ר"ל בין הצדיקים שימצא בדור ההוא במצולת העולם השפל, שם יעמוד הסוס ולא ירדוף לשפך דם, וכן היה שכאשר בא אלכסנדר לירושלים יצא כנגדו שמעון הצדיק ואחיו הכהנים וירד מעל הסוס והשתחוה לו ולא החריב את ירושלים ולא עשה להם רעה, ואחריו אחר הסוס הזה שהאיש רוכב עליו, ר"ל אחר אלכסנדר מוקדון, היו סוסים אדומים שרוקים ולבנים. האדומים מורים על מלחמה, והלבנים מורים על שלום, והשרוקים הם מורכבים מאדום ולבן והוא ממוצע ביניהם, ר"ל ששרי צבאותיו שהם ירשו מלכותו אחריו היו ביניהם אוהבי מלחמה ושופכי דם, ומקצתם היו אוהבי שלום ומנוחה, ומקצתם היו ממוצעים, לפעמים לחמו ולפעמים ישבו בשלום: