שַׁאֲל֨וּ מֵיְהֹוָ֤ה מָטָר֙ בְּעֵ֣ת מַלְק֔וֹשׁ יְהֹוָ֖ה עֹשֶׂ֣ה חֲזִיזִ֑ים וּמְטַר־גֶּ֙שֶׁם֙ יִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם לְאִ֖ישׁ עֵ֥שֶׂב בַּשָּׂדֶֽה׃

שאלו מה' מטר. אם תצטרכו:

שְׁאִילוּ מִן קֳדָם יְיָ מִטְרָא בְּעִדַן לְקִישׁ יְיָ עָבֵיד רוּחָא וּמָחֵית מִטְרָא לִבְנֵי אֱנָשָׁא לְמִתַּן לְהוֹן עִבּוּרָא לְמֵיכַל וְעִסְבָּא לִבְעִירָא בְּחַקְלָא:

שאלו, עושה חזיזים - כמו לחזיז קולות, הטעם בהתגבר יד החשמונים, יהיה להם שבע גדול.

שאלו מה׳ מטר. כאלו יאמר אל בני הדור ההוא בחנו הדבר ושאלו מה׳ מטר בעת ירידת המלקוש כי אז יש בו צורך רב ותראו שיהי׳ נעתר לכם ויעלה עננים עם כי לא יורה הטבע עליהם ויתן להם מטר להצמיח לכל איש עשב בשדהו וכאומר הנה בזה תדעו שאתם דבוקים במקום והוא משגיח בכם למלאות מחסורכם:

שאלו. עניז בקשה:

מלקוש. כן יקרא המטר המאוחר כמו יורה ומלקוש (דברים י״א):

חזיזים. עננים כמו ודרך לחזיז קולות (איוב כ״ח:כ״ו):

ומטר גשם. כפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב):

שאלו, נמשך למעלה הבחורים והבתולות ינובבו ויאמרו שהם רוצים רק דגן ותירוש, ולכן אל תשאלו מה' אבני נזר, רק שאלו מה' מטר בעת מלקוש, כי ה' יתן המטר בהשגחה והגם שלא תהיה הטבע מוכנת לשירד מטר, ה' עושה חזיזים ויתן מטר גשם, ר"ל גשם השגחיי לא לבד לצורך הרבים כי לאיש אחד, וגם לבעבור עשב אחד הנמצא בשדה, אם העשב הזה צריך מטר יורידנו בעבורו: