וְאָ֥מְר֛וּ אַלֻּפֵ֥י יְהוּדָ֖ה בְּלִבָּ֑ם אַמְצָ֥ה לִי֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם בַּיהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם׃

וְיֵימְרוּן רַבְרְבֵי יְהוּדָה בְּלִבְּהוֹן אִשְׁתְּכַח פוּרְקַן לְיַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם בְּמֵימְרָא דַייָ צְבָאוֹת אֱלָהָהוֹן:

ואמרו אלופי יהודה - גדוליהם שהם במחנה האויב.

אמצה לי - תפילת ירושלם, כי הם התפללו בעבורנו תפלה חזקה והנה כל אחד יאמר אמצה לי בעבורי, כמו: אמרי לי אחי הוא.

ואמרו וגו׳. אלו הבאים עם הצובאים על העיר בראותה שאינם נזוקים עם הצובאים יאמרו בלבם הנה יושבי ירושלים חזקו אותי בהפגיעם בה׳ להתפלל עלי שלא אהיה נלקה עמהם כי יודעים המה שבאתי הנה שלא בטובתי ולא יתלו הדבר בזכות עצמם כ״א בזכות יושבי ירושלים:

אלופי יהודה. שרי יהודה כמו אל תבטחו באלוף (מיכה ז׳:ה׳):

אמצה. מל׳ אומץ וחוזק:

ואמרו, אז יקום משיח בן יוסף ובני יהודה יתחזקו אז, ולפי דברי חז"ל שג' פעמים עתיד גוג לבא על א"י, הנה בפעם הראשון יכה כל סוס בעורון, ובפעמים האחרונים יתחזקו בני יהודה ואלופי יהודה יאמרו בלבם שיושבי ירושלם, שהם צדיקים הם יתנו להם אומץ בצדקתם ובבטחונם בה' אלהיהם: