זְכַרְיָה י״ג · א׳

בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ מָק֣וֹר נִפְתָּ֔ח לְבֵ֥ית דָּוִ֖יד וּלְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם לְחַטַּ֖את וּלְנִדָּֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לחטאת ולנדה. לאדיותא וכן ת"י אשבוק לחוביהון כמא דמדכן במי אדיותא ובקטם תורתא דחטאתא באפר חטאת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

בְּעִדָנָא הַהִיא יְהֵי אוּלְפַן אוֹרַיְתָא גְלֵי כְּמַבּוּעַ דְמַיִין לְבֵית דָוִד וּלְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם וְאֶשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיהוֹן כְּמָא דִמְדַכָּן בְּמֵי אַדְיוּתָא וּבִקְטָם תּוֹרָתָא דְחַטָאתָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ביום - גם זה הכתוב לאות כי הנבואה לעתיד ויהיה מקור נפתח כמשמעו. ורבי משה הכהן אמר: כי הוא דרך משל כמו: וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם על כן אחריו ורוח הטומאה הפך לרוח הקודש.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

יהיה מקור נפתח. יהיה נובע מים מתחת מפתן הבית והוא הנחל האמור בנבואת יחזקאל והוא המעיין האמור בנבואת יואל והוא מים החיים האמור בסוף הספר:

לבית דוד. לצורך בית דוד ויושבי ירושלים:

לחטאת. לקחת ממנו מי חטאת להזות על טמאי מתים כי מי חטאת צריכים שיהיו מים חיים ונובעים:

ולנדה. ר״ל לצורך טבילת הנדה ואף שאינה צריכה דוקא ביאת מים חיים או הוא מענין הזיה כמו מי נדה (במדבר יט) וכפל בשמות נרדפים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

מקור. מעין הנובע הנובע:

לחטאת. מי אפר פרה קרוי מי חטאת על כי הוא מטהר הטומאה וכמ״ש הוא יתחטא בו (במדבר י״ט:ט׳):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ביום ההוא יהיה מקור נפתח, לפי הפשט באשר בזמן הזה לא נמצאו מי מעינות בירושלים ואז יפתח מקור מים חיים שיהיה מיוחד לבית דויד וליושבי ירושלם לחטאת להתחטא בו, ולהיות למי נדה לאפר חטאת, וכבר נבא יחזקאל שראה נחל גדול יוצא מבית קה"ק שיתפשט עד ים המזרחי והמערבי, וכן נבא זכריה (לקמן י') והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני וכו' וזה יהיה אחר המלחמה האחרונה של גוג ומגוג שאז יתרבה הנחל בשפע כ"כ, אבל אחר מלחמה הראשונה של גוג שדבר ממנה בכאן לא יתפשטו המים החוצה ויהיה רק לבית דוד ויושבי ירושלים לבד, וכבר בארנו בפירוש יחזקאל שיש בזה משל ומליצה על התפשטות מי הדעת ונחל התורה והאמונה שנמשלו למים, ואחר מלחמה הראשונה יחלו המים המדעיים להתפשט מבית דוד ויושבי ירושלים, להסיר חטאת הדעות החיצוניות ולטהר טומאת הסכלות והאולת ואמונות דופי וכל שמץ ע"ז כמו שפי' בסמוך, והיה ביום ההוא אכרית את שמות העצבים מן הארץ, שהוא באור על מהות המקור הזה ומימיו הנאמנים הנוזלים ממבועי החכמה ודעת קדושים, ואחר המלחמה האחרונה של גוג ומגוג יתפשטו המים חוצה ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, שעז"א והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים וכו' והיה ה' למלך על כל הארץ וכו', שזה פי' המים שיכירו כולם אחדות הבורא ואמתת האלהות והם עצמם המים שחזה יחזקאל כמש"פ שם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל